איך לטפל בעצמינו, להיות באיזון ולהשאר בריאים?
איך נוכל להכניס לחיי היום-יום שלנו מודעות לצורך לדאוג לעצמנו – כדי שנוכל לדאוג גם לאחרים?
ניסיונה העשיר של גרדה צולה (Zölle) מאפשר לה להעניק טיפול קשוב ביישום חיצוני. התנסות אישית ומרגשת.
גרדה צולה, ראש שירות הייעוץ למקצועות הטיפול ב-WALA, בשיחה עם הסופרת אוּלריקָה בּוּנֵט.
בבוקר גשום בחודש מאי פגשתי בבית WALA Cosmetics את גרדה צולה, שייסדה את שירות הייעוץ למקצועות הטיפול ב-WALA ומספקת תמיכה לאנשים במצבי חיים יוצאים מגדר הרגיל כבר יותר מ-40 שנה. צולה היא מומחית לאחיות אנתרופוסופית (IFAN), והיא חולקת את ניסיונה העשיר עם אחרים בהרצאות ובמאמרים, וכן בהוראה לסטודנטים במקצועות הטיפול. הרי היורה השוואבים בוהקים בירוק רווי גשם מבעד לחלונות, ואני חשה התרגשות וסקרנות: אני עומדת להתנסות ביישום חיצוני בעצמי. לא מזמן חזרתי לעבודה אחרי חופשת לידה, וההסתגלות לשגרה החדשה אינה קלה; אני מקווה למצוא בחוויה השראה כיצד לטפל ולדאוג לאחרים ולעצמי.
בריאות – מצב של איזון אישי
קראתי שהפירוש המקורי של המילה הגרמנית Pflege, “טיפול”, הוא להיות אחראי למשהו או לפעול למען משהו. אני נזכרת בהגדרה הזו ברגע שצולה נכנסת לחדר – היא משדרת חביבות, תשומת לב, ערנות ומרץ לקראת הבאות. היא מקבלת אותי ואת כל השאלות שלי בברכה וגורמת לי לשכוח את ביישנותי, ועד מהרה אנו שוקעות בשיחה עמוקה.
“כל אדם הוא אינדיבידואל. אני תמיד מעורבת בתהליך של מחלה ובריאות. בריאות היא מצב של איזון אישי. להיות חולה, מנגד, פירושו לצאת מאיזון.”
החובה לדאוג לעצמך
צולה מסבירה שאיתור העודף או המחסור שגורם לחוסר האיזון הזה הוא תהליך מרתק, וכל אדם, בכל מצב בחיים, יכול להשתתף בו. כשהיא מדברת, אני שמה לב כמה לדרך הנבונה שבה היא משלבת מצבים אמיתיים מהחיים – שגרת היום-יום בבית חולים או ביחידה לרפואה פליאטיבית, או חיי העבודה הדיגיטליים שלנו, שמתאפיינים במחסור במגע אנושי, במודעות ובתשומת לב, הן לעצמנו והן לאחרים.
“אם לא נדע לטפל בעצמנו, לא נוכל לטפל בשום דבר. חייבת להיות מודעות לכך בכל סוג של טיפול.”
מודעות עצמית מובילה להערכה עצמית
בעיני צולה, זוהי אמת בסיסית, אבל גם עבודה קשה. אחרי הכול, כשאנחנו מרגישים לא מאוזנים, מפתה פשוט לקחת כדור שיחזיר אותנו לתפקוד. אבל הגוף, כמו החיים עצמם, הוא מתנה, לא מכונה.
“מודעות עצמית אינה אנוכיות. להפך, היא מאפשרת לנו לחזור להיות זמינים לאדם אחר: לאדם שאיתנו, לעצמנו.”
כדי לתרגל זאת, חשוב לעצור ולשאול את עצמנו פעם ביום: מה חוויתי היום? מה שלומי? איך אני מרגישה? מי אני? למה אני זקוקה? חזרה יומיומית על הבחינה העצמית הזו יוצרת מקצב. ומקצב תומך בכוחות הריפוי העצמי שלנו, מחזק אותם ומפעיל אותם.
"לקצב המטרונום אין לב; אבל למקצב יש נשמה. הוא עוזר לי להישאר בריאה. הוא תנאי הכרחי להבראה." אמבט לכפות הידיים והרגליים הוא דרך נפלאה וקלה להקלה על מחושים יומיומיים ולמניעת מחלות.
אנחנו זקוקים לחמימות
לפי צולה, אדם הוא Wärmemensch, “אדם של חמימות”. היא מזכירה לנו שמגע אנושי הוא חלק חשוב מהחמימות ההכרחית לכל יצור אנושי: לגוף הפיזי, כמו גם לנפש ולנשמה. וכל מה שאנו זקוקים לו לשם כך הוא כפות הידיים שלנו, שזמינות לנו תמיד.
“אנחנו מתקיימים בחמימות. אנחנו נוצרים מתוך חמימות, אנחנו נולדים בתוך חמימות ואנחנו גדלים בתוך חמימות”.
יישום חיצוני: מתנה לגוף החולה
יישום חיצוני משלב את העוצמה של החמימות והמגע עם שימוש בחומרים פעילים. צולה מכנה אותו “מתנה לגוף החולה, שירות תרפויטי שמטרתו להשיב את האיזון”. אפשר להשתמש ביישום חיצוני כהשלמה לרפואה קונבנציונלית, לתמיכה בבריאותו הגופנית והנפשית של החולה. יישום חיצוני הוא מדרכי הריפוי העתיקות ביותר בשימוש האדם. הוא כולל תחבושות, קומפרסים, עיסויים מקצביים ושטיפה תרפויטית, וגם אמבט לכפות הידיים והרגליים.
כשאני מספרת לצולה על כאבי הראש שלי ואומרת לה שאני מרגישה שהגוף שלי מותש וקר, היא מזמינה אותי לאמבט לכפות הרגליים. אני בוחרת את החומרים הפעילים באופן אינסטינקטיבי – “מלכת הפרחים” מביאה איתה קלילות ומעניקה תמיכה והגנה למחלימים או לסובלים מחולשה כללית. צולה מערבבת כף אחת מהשמן בשתי כפות חלב, ומוסיפה את האמולסיה למים בטמפרטורה של 37 מעלות. באופן אידיאלי, על המים להגיע לאמצע הקרסוליים שלי. מגבת גדולה מונחת בחיקי כדי ללכוד את החום העולה מהאמבט, ועד מהרה אני מרגישה עטופה בחמימות נעימה. לתדהמתי, כאב הראש הקבוע שלי מתפוגג, וצולה מסבירה שלפי התפיסה האנתרופוסופית, כפות הרגליים משפיעות על הראש.
“רחצה תמיד משפיעה על חילוף החומרים בגוף כולו; בנוסף, העור של כפות הרגליים סופג בקלות את הרכיבים הפעילים המרפאים שבצמחים.”
צולה מוסיפה שחשוב לנוח 20 דקות לאחר האמבט, כדי להניח לגוף לעכל את פעולת ה”שימור” של היישום. אני בהחלט מרגישה נקייה יותר מבפנים, ומלאה במרץ מחודש לקראת כל מה שצופה לי העתיד.
“אל תשכחי שבתפקידך כמטפלת את חלק מתהליך הריפוי.”
אני שמחה לקחת איתי את השיעור הזה, שאוכל ליישם בתפקידי החדש כאם, וגם כבת זוג, בעבודה וביחסיי עם עצמי. המפגש עם גרדה צולה היה מיוחד מאוד – הוא נגע בי עמוקות, והשפעותיו נשארו איתי זמן רב.